 |
האמירה הארבע עשרה |
כנסיית האל הכול יכול | האמירה הארבע עשרה
במהלך העידנים, אף בן אנוש לא נכנס למלכות, ולכן איש לא זכה בחסד של עידן המלכות, ואיש לא ראה את מלך המלכות. על אף שתחת הארתה של רוחי, בני אדם רבים התנבאו על יופייה של המלכות, הם מכירים רק את חיצוניותה ולא את חשיבותה הפנימית. כיום, כשהמלכות מתחילה להתקיים באופן רשמי על פני האדמה, מרבית האנושות עדיין לא יודעת מה יש להשלים ולאיזה מישור יובא האדם בסופו של דבר במהלך עידן המלכות. אני חושש שכל בני האדם מבולבלים בנוגע לכך. מפני שיום מימושה המלא של המלכות עדיין לא הגיע לגמרי, כל בני האדם תוהים ובוהים, והם לא מסוגלים לראות אותו בבירור. עבודתי באלוהיות מתחילה באופן רשמי בעידן המלכות. פתיחתו הרשמית של עידן המלכות תהיה הרגע שבו טבעי יתחיל להתגלות בפני האדם בהדרגה. כך, ברגע הזה, קול השופר הקדוש מתחיל רשמית להישמע ולהכריז לכולם. כשאתחיל באופן רשמי את שלטוני ואמשול כמלך המלכות, עם הזמן, אשלים את כל בני עמי. בדיוק ברגע שבו כל אומות העולם ישתבשו, מלכותי תוקם ותתגבש, וכן אשנה צורה ואפנה אל התבל כולה. באותו רגע, כל בני האדם יראו את פניי המכובדים ויראו את ארשת פניי האמיתית. מאז בריאת העולם ועד היום, השטן השחית את האנושות עד למצבה הנוכחי. ככל שהאדם הושחת, כך הסתתרתי יותר מבני האנוש, והפכתי ליותר בלתי-נתפס עבורם. האדם מעולם לא ראה את פניי האמיתיים ומעולם לא בא איתי במגע באופן ישיר. "קיומי" בדמיונו של האדם מבוסס רק על שמועות ומיתוסים. לכן אני משתף פעולה עם הדמיון האנושי – כלומר עם התפיסות האנושיות – כדי להפיל את "קיומי" שבדעתם של בני האדם, עד שאולי אשנה את המצב של "קיומי" כפי שהם טיפחו אותו מזה שנים רבות. זהו עקרון עבודתי. אף אדם לא היה מסוגל להכיר אותו לחלוטין. על אף שבני האדם השתחוו בפניי ובאו לפניי כדי לעבוד אותי, אני לא נהנה ממעשים כאלה של בני האדם, משום שלבם לא מכיל את צלמי אלא צלם שהוא חיצוני לי. לפיכך, טבעי נעדר מדעתם, והם אינם יודעים דבר על פניי האמיתיים. לפיכך, כשהם מאמינים שהם התנגדו אליי או שהם פגעו בצווים המנהליים שלי, אני מעלים עין. ולפיכך, בזיכרונם, אני אל המגלה חסד לבני האדם במקום להטיל עליהם ייסורים, או שאני אלוהים עצמו, שלא מתכוון למה שהוא אומר. כל אלה הם דמיונות הנובעים מהחשיבה האנושית ולא מהעובדות.
