כיצד עליכם לגשת למשימתכם העתידית

האם אתם יכולים לבטא את טבעו של  אלוהים של העידן הנוכחי באופן שיש לו חשיבות לעידן הזה? האם אתם יכולים לתאר בפירוט את טבעו של אלוהים, באמצעות האופן שבו חוויתם את עבודתו של אלוהים? כיצד אתם יכולים לתאר אותו כראוי, באופן נאות, כך שבני אדם אחרים יוכלו ללמוד על החוויות שלכם? כיצד תעבירו הלאה את התובנות והחוויות שלכם אל המאמינים העלובים, האומללים והאדוקים שרעבים וצמאים לצדק וממתינים לכם שתרעו אותם כצאן? אילו טיפוסים ממתינים שתרעו אותם? האם אתם יכולים להעלות בדעתכם? האם אתם מודעים לעול שאתם נושאים על כתפיכם, לשליחותכם ולאחריותכם? איפה תחושת השליחות ההיסטורית שלכם? כיצד תשרתו כמדריכים לעידן הבא? האם יש לכם תחושה חזקה של מדריכים? כיצד תסבירו את אדון הכל? האם הוא באמת אדון כל היצורים החיים וכל החומר בעולם? אילו תוכניות יש לכם להתקדמות של שלב העבודה הבא? כמה בני אדם מחכים לכם שתרעו אותם? האם המטלה שהוטלה עליכם כבדת משקל? בני האדם האלה אומללים, עלובים, עיוורים ואובדים המייללים בחשכה, "איפה הדרך?" כמה הם משתוקקים שהאור יירד אליהם כמו כוכב נופל, ויפזר את כוחות החושך שדיכאו את בני האדם מזה שנים כה רבות. מי יודע באיזה קוצר רוח הם מייחלים לכך, ועד כמה הם משתוקקים לכך יומם ולילה? בני האדם האלה, אשר סובלים עמוקות, נותרים כלואים במרתפי החשכה, ללא תקווה להשתחרר, אפילו ביום שבו האור יאיר. מתי הם יפסיקו לבכות? הנפשות השבריריות האלה שמעולם לא זכו למנוח בהחלט סובלות מאוד. החבלים חסרי הרחמים וההיסטוריה הקפואה במקומה בודדו אותם. מי שמע אי-פעם את יללותיהם? מי ראה אי-פעם את פניהם האומללים? האם אי-פעם חשבתם כמה צער וחרדה שוכנים בלבו של אלוהים? כיצד הוא יכול לראות את האנושות התמימה שהוא ברא במו ידיו סובלת כאלה עינויים? אחרי הכל, האנושות היא אותם יצורים חסרי מזל שהורעלו. על אף שהם שרדו עד היום הזה, מי היה מעלה על דעתו שהשטן הרעיל אותם זה מכבר? האם שכחתם שאתם נמנים עם הקורבנות? מתוך אהבתכם לאלוהים, אתם לא מוכנים לחתור להושיע את הניצולים? האם אתם לא מוכנים להתאמץ ככל יכולתכם כדי לגמול לאלוהים, שאוהב את האנושות כילדיו? כיצד אתם מפרשים את היותכם כלים המשמשים את אלוהים כדי לחיות את חייכם יוצאי הדופן? האם אתם באמת נחושים ובטוחים מספיק כדי להביא לידי ביטוי חיים משמעותיים של אדם אדוק המשרת את אלוהים?

מתוך 'הדבר מופיע בבשר'

הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה  לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.

כנסיית האל הכול יכול | האם השילוש הקדוש קיים?

רק לאחר שהאמת של ישוע  התגלמה כבשר ודם, האדם הבין זאת: אין זה רק האב שבשמיים אלא גם הבן ואף הרוח. זוהי התפיסה המקובלת שבה האדם מחזיק, שיש אל כזה בשמיים: שילוש שהוא האב, הבן ורוח הקודש, כולם באחד. לאנושות כולה יש תפיסות כאלה: אלוהים הוא אל אחד, אך הוא מורכב משלושה חלקים, שכל מי שמתבצר באופן מצער בתפיסות המקובלות מחשיב אותם כאב, הבן ורוח הקודש. רק שלושת החלקים האלה שהם אחד הם אלוהים בכללותו. ללא האב הקדוש, אלוהים לא היה שלם. בדומה לכך, אלוהים לא היה שלם ללא הבן או רוח הקודש. על פי תפיסתם של בני האדם האלה, האב לבדו או הבן לבדו לא יכולים להיחשב לאלוהים. רק האב, הבן ורוח הקודש יחדיו יכולים להיחשב לאלוהים עצמו. זו אמונתם של כל המאמינים הדתיים, כולל כל חסיד וחסיד בקרבכם. אולם באשר לשאלה אם זו אמונה נכונה, איש לא יכול להסביר זאת, מפני שאתם שרויים תמיד בערפל של בלבול באשר לעניינים שקשורים לאלוהים עצמו. על אף שאלה הן תפיסות, אתם לא יודעים אם הן נכונות או מוטעות, מפני שזוהמתם בתפיסות דתיות באופן חמור מדי. קיבלתם באופן עמוק מדי את התפיסות המקובלות האלה של הדת, והרעל הזה חלחל עמוק מדי לתוככם. לפיכך, גם בעניין הזה, נכנעתם להשפעה המזיקה הזו, משום שהשילוש הקדוש פשוט לא קיים. כלומר השילוש של האב, הבן ורוח הקודש פשוט לא קיים. אלה רק תפיסות מקובלות של האדם ואמונות שגויות של האדם. לאורך מאות רבות של שנים, האדם האמין בשילוש הזה, שהתגבש על ידי תפיסות במחשבתו של האדם, שהאדם המציא אותו, ושהאדם מעולם לא ראה קודם לכן. לכל אורך השנים הרבות האלה, היו אנשי רוח דגולים רבים שהסבירו את "משמעותו האמיתית" של השילוש הקדוש, אך הסברים כאלה על השילוש הקדוש כשלוש דמויות שונות בעלות מהות אחת, היו מעורפלים ולא ברורים, ו"המבנה" של אלוהים בלבל את כל ההסברים. אף אדם דגול לא הצליח מעולם להציע הסבר יסודי. רוב ההסברים מניחים את הדעת במונחים של חשיבה הגיונית ועל הנייר, אך אין אף אדם שמבין בבירור ובאופן מלא את משמעות המושג הזה. הסיבה לכך היא שהשילוש הקדוש הזה שהאדם מוקיר בלבו פשוט לא קיים. זאת מכיוון שאיש מעולם לא ראה את ארשת פניו האמיתית של אלוהים, ולא התמזל מזלו של איש לעלות למשכנו של אלוהים לביקור, כדי לבדוק אילו פריטים נוכחים במקום שבו שוכן אלוהים, לברר בדיוק כמה עשרות אלפי או מאות מיליוני דורות יש ב"בית האל", או לחקור כמה חלקים בדיוק מרכיבים את המבנה הטבעי של אלוהים. הדברים העיקריים שצריכים להיבחן הם: גילם של האב והבן, וכן רוח הקודש; מראהו של כל אחד מהם; האופן המדויק שבו הם התפצלו; והאופן שבו הם הופכים לאחד. למרבה הצער, לאורך כל השנים הרבות האלה, אף אדם לא הצליח לברר את העניינים האלה לאשורם. הם כולם השערות בלבד, מפני שאין אף אדם שעלה אי-פעם השמיימה לביקור ושב עם "תחקיר עיתונאי" לכל האנושות, כדי לדווח את טבע הדברים לכל אותם מאמינים אדוקים וקנאים שמתעניינים בשילוש הקדוש. מובן שלא ניתן להאשים את האדם על כך שהוא גיבש תפיסות כאלה – הרי מדוע האב יהוה לא ביקש מהבן ישוע להתלוות אליו כשהוא ברא את האנושות? מוטב היה אילו בראשית כולם היו נקראים בשם יהוה. אם מוכרחים להטיל אשמה, יש להטיל אותה על המעידה הרגעית של יהוה אלוהים שלא קרא לבן ולרוח הקודש להתייצב בפניו בעת הבריאה, אלא ביצע את עבודתו לבדו. אילו הם כולם עבדו יחד, הם היו הופכים לאחד, הלא כן? אילו מההתחלה ועד הסוף, היה רק השם יהוה ולא השם ישוע מעידן החסד, או אילו אלוהים עדיין היה נקרא אז יהוה, היה נחסך מאלוהים הסבל שבחלוקה הזו שעושה האנושות, הלא כן? ודאי שאין לקונן על יהוה משום כל הדברים האלה. אם מוכרחים להטיל אשמה, יש להטיל אותה על רוח הקודש, שבמשך אלפי שנים המשיכה בעבודתה בשם יהוה, ישוע ואף רוח הקודש, מה שבלבל והתמיה את האדם כך שהאדם לא היה בטוח מיהו אלוהים בדיוק. אילו רוח הקודש עצמה הייתה עובדת ללא דמות או צלם, ויתרה מזאת, ללא שם כמו ישוע, ואילו האדם לא יכול היה לגעת בה או לראות אותה, אלא רק לשמוע את קולות הרעם, עבודה כזו הייתה מועילה יותר לאנושות, הלא כן? אם כך, מה אפשר לעשות כעת? תפיסותיו של האדם הצטברו ונעשו גבוהות כהר ורחבות כים, עד כדי כך שאלוהים של ימינו לא יכול לשאת אותן עוד והוא אובד עצות לחלוטין. בעבר, כשהיו רק יהוה, ישוע, ורוח הקודש ביניהם, האדם היה כבר אובד עצות באשר לדרך שבה עליו להתמודד, וכעת נוסף האל הכול יכול, שאף נאמר שגם הוא חלק מאלוהים. מי יודע מי הוא ועם מי מהשילוש הקדוש הוא היה משולב או במי מהשילוש הקדוש הוא היה חבוי, ובמשך כמה שנים? כיצד האדם יכול לשאת זאת? די היה בשילוש הקדוש לבדו כדי שיידרשו לאדם חיים שלמים על מנת להסביר אותו, אך כעת יש "אלוהים אחד בארבע דמויות". כיצד ניתן להסביר זאת? האם אתם יכולים להסביר זאת? אחים ואחיות! כיצד האמנתם באל כזה עד היום? אני מסיר בפניכם את הכובע. די היה לשאת את השילוש הקדוש, אך כעת אתם ממשיכים להאמין ביציבות כזו באל האחד הזה בארבע דמויות. הפצירו בכם לצאת אך אתם מסרבים. לא יעלה על הדעת! אתם באמת משהו מיוחד! האדם יכול למעשה להרחיק לכת עד כדי אמונה בארבעה אלים ללא הרמת גבה. אתם לא חושבים שזה נס? לא הייתי יכול לנחש שאתם מסוגלים לעשות נס גדול כל כך! אני רוצה לומר לכם: למען האמת, השילוש הקדוש לא קיים בשום מקום בתבל. לאלוהים אין אב ואין בן, לא כל שכן מושג של כלי המשמש ביחד את האב והבן: רוח הקודש. כל זה הוא התפיסה השגויה הגדולה ביותר, ופשוט אין דבר כזה בעולם! אולם גם לתפיסה שגויה כזו יש מקור משלה, והיא לא חסרת בסיס לחלוטין, מפני שהשכל שלכם לא כה רפה ומחשבותיכם לא חסרות היגיון. העניין הוא שהן הולמות ומבריקות למדי, עד כדי כך ששום שטן לא יכול לחדור אליהן. חבל רק שהמחשבות האלה כולן תפיסות שגויות, ושהן פשוט לא קיימות! לא ראיתם כלל את האמת הממשית. אתם רק משערים השערות ומגבשים תפיסות, ואחר כך אתם רוקמים מכל אלה סיפור כדי לזכות במרמה באמונם של אחרים ובשליטה על בני האדם הטיפשים ביותר, רפי השכל וחסרי ההיגיון, כדי שהם יאמינו ב"משנתכם כיודעי דבר" הדגולה והמפורסמת. האם זו אמת? האם זה אורח החיים שעל האדם לקבל? הכל שטויות! אף מילה לא הולמת! לכל אורך השנים הרבות האלה, פיצלתם כך את אלוהים לחלקים קטנים יותר ויותר בכל דור ודור, עד כדי כך שאל אחד פוצל בגלוי לשלושה אלים. כעת, בני האדם פשוט לא מסוגלים לאחד את אלוהים להוויה אחת, משום שפיצלתם אותו לחלקים קטנים מדי! לולא הייתי עובד במהירות בטרם יהיה מאוחר מדי, אין לדעת כמה זמן הייתם ממשיכים לעשות כך במצח נחושה! פיצלתם כך את אלוהים – אם כך, איך ייתכן שהוא עדיין היה אלוהיכם? האם הייתם עדיין מזהים את אלוהים? האם הייתם עדיין שבים אליו? אילו הגעתי אפילו שנייה מאוחר יותר, סביר להניח שהייתם שולחים את "האב והבן", יהוה וישוע, בחזרה לישראל, וטוענים שאתם עצמכם חלק מאלוהים. למרבה המזל, הגענו לאחרית הימים. סוף-סוף הגיע היום הזה שחיכיתי לו זמן רב, ורק לאחר שביצעתי את השלב הזה בעבודתי במו ידי, נעצר הפיצול שלכם את אלוהים עצמו. לולא כן, הייתם מסלימים ואף מציבים את השטנים שבקרבכם על מזבחות לפולחן. זו התחבולה שלכם, האמצעים שבהם אתם מפצלים את אלוהים! האם תמשיכו לעשות זאת כעת? אני רוצה לשאול אתכם: כמה אלים יש? איזה אל יביא לכם ישועה? האם האל הראשון, השני או השלישי הוא האל שאתם מתפללים אליו תמיד? במי מהם אתם מאמינים תמיד? האם באב? או בבן? או שמא ברוח הקודש? אמרו לי במי אתם מאמינים. על אף שאתם אומרים בכל פה שאתם מאמינים באלוהים, הדבר שבו אתם מאמינים למעשה הוא המוח שלכם עצמכם! פשוט אין אלוהים בלבכם! אולם במחשבותיכם יש כמה "שילושים קדושים" כאלה! האין זה נכון?

שתי ההתגלמויות משלימות את חשיבותה של ההתגלמות

❥•┈┈┈┈•✼•┈┈┈┈•✼•┈•✼♡♡♡•✼•┈•✼•┈┈┈┈•✼•┈┈┈•❥

לכל שלב של עבודה שאלוהים עושה יש משמעות ממשית. כשישוע הגיע, הוא היה זכר, אך הפעם הוא נקבה. מתוך כך ניתן לראות שאלוהים ברא הן את הזכר והן את הנקבה למען עבודתו, ושאין אצלו הבחנה בין המינים. כשרוחו מגיעה, היא יכולה לעטות על עצמה כל בשר כרצונה, והבשר הזה מייצג אותה. בין שזה בשר של זכר או נקבה, הוא יכול לייצג את אלוהים כל עוד זוהי התגלמותו כבשר ודם. אילו ישוע היה מופיע כנקבה בבואו, במילים אחרות, אילו רוח הקודש הייתה מולידה תינוקת ולא תינוק, השלב הזה בעבודה היה מתבצע עד תום בכל מקרה. אם כך היה, שלב העבודה הנוכחי היה חייב להתבצע בידי זכר במקום זאת, והעבודה הייתה מתבצעת עד תום בכל מקרה. העבודה שנעשית בשני השלבים היא בעלת חשיבות זהה. אף אחד מהשלבים הללו לא חוזר על עצמו, והם לא סותרים זה את זה. בזמנו, כשישוע ביצע את עבודתו, הוא נקרא בנו היחיד של אלוהים, והמילה "בן" מצביעה על מין זכר. אם כן, מדוע בנו היחיד של אלוהים לא מוזכר בשלב הזה? הסיבה לכך היא שצורכי העבודה דרשו שינוי במין ממינו של ישוע. אצל אלוהים, אין הבחנה בין המינים. עבודתו נעשית כרצונו, והיא לא כפופה למגבלות כלשהן. היא חופשית במיוחד, אך לכל שלב יש חשיבות מעשית. אלוהים התגלם פעמיים כבשר ודם, ומן הסתם התגלמותו באחרית הימים היא ההתגלמות האחרונה. הוא בא כדי לחשוף את כל מעשיו. אילו בשלב הזה הוא לא היה מתגלם כבשר ודם כדי לעשות באופן אישי עבודה שהאדם יהיה עד לה, האדם היה מחזיק לנצח בתפיסה שאלוהים הוא רק זכר ולא נקבה. לפני כן, כולם האמינו שאלוהים יכול להיות רק זכר, ושנקבה לא יכולה להיקרא אלוהים, מפני שהאנושות כולה ראתה בגבר בעל סמכות ביחס לאישה. בני האדם סברו שאף אישה לא יכולה לקבל על עצמה סמכות, אלא שרק גבר יכול לעשות זאת. הם אף אמרו שהגבר הוא ראש לאישה, שעל האישה להישמע לגבר, ושהיא לא יכולה להתעלות עליו. כשנאמר בעבר שהגבר הוא ראש לאישה, הדבר נאמר ביחס לאדם וחוה, שהנחש הוליך אותם שולל, ולא ביחס לאיש והאישה שיהוה ברא בראשית. כמובן, על כל אישה להישמע לבעלה ולאהוב אותו, כפי שעל כל בעל ללמוד לפרנס את משפחתו. אלה הם החוקים והצווים שקבע יהוה ושעל האנושות לציית להם בחייה על פני האדמה. יהוה אמר לאישה, "ואל-אישך, תשוקתך, והוא, ימשָׁל-בך." הדבר נאמר רק כדי שהאנושות (כלומר, הן האיש והן האישה) תוכל לחיות חיים רגילים תחת ריבונותו של יהוה, ורק כדי שלחיי האנושות יהיה מבנה והם לא יאבדו את סדרם. לכן, יהוה קבע כללים מתאימים לדרך שבה האיש והאישה צריכים לפעול, אך הם התייחסו רק לכל היצירים הנבראים החיים על פני האדמה, ולא להתגלמותו של אלוהים כבשר ודם. איך ייתכן שאלוהים יהיה זהה לבריאתו? דבריו כוונו רק לאנושות שהוא ברא. הוא קבע כללים לאיש ולאישה כדי שהאנושות תוכל לחיות חיים רגילים. בראשית, כשיהוה ברא את האנושות, הוא יצר שני סוגים של בני אנוש – גם זכר וגם נקבה. על כן, התגלמותו כבשר ודם הובחנה אף היא לזכר או לנקבה. הוא לא תכנן את עבודתו על סמך הדברים שהוא אמר לאדם וחוה. שתי הפעמים שבהן הוא התגלם כבשר ודם נקבעו לחלוטין בהתאם לחשיבתו כשהוא ברא את האנושות לראשונה. כלומר הוא השלים את העבודה של שתי ההתגלמויות שלו על סמך הזכר והנקבה לפני שהם הושחתו. אילו האנושות הייתה לוקחת את הדברים שיהוה אמר לאדם וחוה שהנחש הוליך אותם שולל ומחילה אותם על העבודה של התגלמותו של אלוהים, הרי שישוע היה נדרש לאהוב את אשתו כראוי, הלא כן? אם כך היה, האם אלוהים הוא עדיין אלוהים? אם כך היה, האם הוא יכול היה להשלים את עבודתו? אם אסור שהתגלמותו של אלוהים כבשר ודם תהיה נקבה, הרי שהוא גם עשה שגיאה חמורה בכך שהוא ברא את האישה, הלא כן? אם האדם עדיין סבור שאסור היה לאלוהים להתגלם כאישה, פירוש הדבר שישוע, שלא התחתן ולפיכך לא יכול היה לאהוב את אשתו, היה שגיאה לא פחות חמורה מההתגלמות הנוכחית, הלא כן? מכיוון שאתם משתמשים בדברים שיהוה אמר לחוה כדי למדוד את אמת התגלמותו של אלוהים כיום, עליכם להשתמש בדברי יהוה לאדם כדי לשפוט את ישוע אדוננו שהתגלם כבשר ודם בעידן החסד. אלה שני מצבים זהים, הלא כן? מכיוון שאתם שופטים את ישוע אדוננו על פי הזכר שהנחש לא הוליך אותו שולל, אסור לכם לשפוט את אמיתותה של ההתגלמות כיום על פי הנקבה שהנחש הוליך אותה שולל. זה לא יהיה הוגן! אם הייתם שופטים שיפוט כזה, הדבר מוכיח שיצאתם מדעתכם. כשיהוה התגלם פעמיים כבשר ודם, המין של גופו היה קשור לזכר ולנקבה שהנחש לא הוליך שולל. הוא התגלם פעמיים כבשר ודם בהתאם לזכר והנקבה האלה שהנחש לא הוליך שולל. אל תחשוב שהזכריות של ישוע הייתה זהה לזו של אדם שהנחש הוליך אותו שולל. הוא לא קשור אליו כלל, ושניהם זכרים בעלי אופי שונה. בוודאי לא ייתכן שהזכריות של ישוע מוכיחה שהוא ראש רק לכל הנשים ולא לכל הגברים? האין הוא מלך היהודים (כולל גברים ונשים כאחד)? הוא אלוהים עצמו, ולא רק ראש לאישה אלא ראש גם לגבר. הוא אדון כל הברואים וראש לכל הברואים. איך ייתכן שאתם תקבעו שהזכריות של ישוע היא סמל לכך שהוא ראש לאישה? האין זה חילול הקודש? ישוע הוא זכר שלא הושחת. הוא אלוהים, הוא המשיח, הוא האדון. כיצד ייתכן שהוא יהיה זכר כמו אדם שהושחת? ישוע הוא הבשר והדם שלובשת רוח האל הקדושה מכל. איך ייתכן שתגידו שהוא אל בעל זכריות כמו זו של אדם? אם כך היה הדבר, כל עבודתו של אלוהים הייתה טעות, הלא כן? האם יהוה יכול היה לשלב בישוע את זכריותו של אדם שהנחש הוליך שולל? ההתגלמות הנוכחית היא דוגמה נוספת לעבודה של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, שמינה שונה מזה של ישוע אך שאופייה דומה לאופיו, הלא כן? האם אתם עדיין מעזים לומר שאלוהים בהתגלמותו לא יכול להיות נקבה, מפני שהאישה הייתה זו שהנחש הוליך שולל לראשונה? האם אתם עדיין מעזים לומר שמכיוון שהאישה היא הטמאה ביותר ומקור השחתתה של האנושות, לא ייתכן שאלוהים יתגלם בנקבה? האם אתם עדיין מעזים לומר ש"האישה תישמע תמיד לגבר ולעולם לא תוכל לבטא את אלוהים ישירות או לייצג אותו ישירות"? לא הבנתם בעבר, אך האם אתם יכולים עדיין לחלל כעת את קדושתה של עבודתו של אלוהים, בייחוד את עבודתו בהתגלמותו כבשר ודם? אם אתם לא יכולים לראות זאת בבירור, מוטב שתנצרו את לשונכם, שמא יתגלו טיפשותכם ובורותכם וייחשף כיעורכם. אל תחשבו שאתם מבינים הכל. אני אומר לכם שלא די בכל מה שראיתם וחוויתם כדי להבין ולו אלפית מתוכנית הניהול שלי. אם כן, מדוע אתם כה יהירים? לא די במעט הכישרון ובידע המזערי שיש לכם כדי לשמש בעבודתו של ישוע אפילו שנייה אחת! כמה חוויות יש לכם באמת? הדברים שראיתם וכל הדברים ששמעתם בימי חייכם, וכן הדברים שדמיינתם מעטים מהעבודה שאני עושה ברגע אחד! מוטב שלא תיטפלו לזוטות ושלא תחפשו פגמים. בלי קשר לשאלה כמה יהירים תהיו, אתם עדיין ברואים ששווים פחות מנמלים! כל תכולת בטנכם קטנה מתכולת בטנה של נמלה! אל תחשבו שמכיוון שחוויתם חוויות מסוימות ונעשיתם בכירים, אתם יכולים לדבר ולפעול בהתנשאות בלתי מרוסנת. החוויות והבכירות שלכם נובעות מהדברים שאמרתי, הלא כן? האם אתם מאמינים שהרווחתם אותן בעבודתכם ובעמלכם? כיום, אתם רואים את התגלמותי, וכתוצאה מכך אתם מתמלאים בהשקפות כה עשירות שאתם מפיקים מהן אינספור תפיסות. לולא ההתגלמות שלי, אפילו אם היו לכם כישרונות יוצאי דופן, לא היו לכם השקפות כה רבות. והרי מההשקפות האלה נבעו התפיסות שלכם, הלא כן? לולא הפעם הראשונה שבה ישוע התגלם כבשר ודם, מה הייתם יודעים על ההתגלמות? רק בזכות מה שאתם יודעים לגבי ההתגלמות הראשונה, אתם מעזים למתוח ביקורת במצח נחושה על ההתגלמות השנייה, הלא כן? מדוע אתם בוחנים אותה בקפידה במקום להיות חסידים ממושמעים? כשתיכנסו לתוך הזרם הזה ותתייצבו בפני אלוהים בהתגלמותו, האם הוא יתיר לכם לבחון זאת? אתם רשאים לחקור את ההיסטוריה המשפחתית שלכם, אך אם תנסו לחקור את "ההיסטוריה המשפחתית" של אלוהים, האם אלוהים של ימינו יתיר לכם לערוך מחקר כזה? אתם עיוורים, הלא כן? אתם ממיטים על עצמכם בוז, הלא כן?

מבחר מתוך ארבעת קטעי דבר אלוהים על "האמת הפנימית של עבודת הכיבוש"

1. האנושות, שהושחתה עמוקות על ידי השטן, אינה יודעת שיש אלוהים וחדלה לעבוד את אלוהים. בראשית, כשנבראו אדם וחווה, כבודו של יהוה ועדותו של יהוה היו נוכחים בכל. אך לאחר שהושחת, איבד האדם את הכבוד והעדות מפני שהכל התמרדו נגד אלוהים וחדלו כליל לירוא אותו. עבודת הכיבוש של היום היא להחזיר את כל העדות והכבוד ולגרום לכל בני האדם לעבוד את אלוהים, כך שתהיה עדות בקרב הברואים. זהו הדבר שיש לעשות בשלב זה של עבודה. כיצד בדיוק עתידה האנושות להיכבש? הדבר ייעשה על ידי שימוש בעבודה זו של מלים לשכנוע מלא של האדם; בעזרת גילוי, שיפוט, ייסורים וקללה ללא רחמים כדי להכניעו עד היסוד; ועל ידי גילוי מרדנותו של האדם ושיפוט התנגדותו, כדי שיוכל להכיר את אי-הצדק והזוהמה של האנושות שישמשו כדי להדגיש את טבעו הצודק של אלוהים. בעיקר, יהיה זה השימוש בדברים אלה שכובש את האדם ומשכנע אותו באופן מלא. מלים הן האמצעי לכיבושה הסופי של האנושות, ועל כל מי שמקבל כיבוש לקבל את ההכאה והשיפוט של המלים. תהליך הדיבור הנוכחי הוא תהליך הכיבוש. כיצד בדיוק על בני האדם לשתף פעולה? על ידי אכילה ושתייה של דברים אלה ביעילות והבנתם. בני אדם אינם יכולים להיכבש בעצמם. עליהם ללמוד להכיר, מתוך אכילתם ושתייתם של דברים אלה, את השחיתות והזוהמה שלהם, את מרדנותם ואי-צדקתם, וליפול בפני אלוהים. אם תוכל להבין את רצון אלוהים ואחר כך לנהוג לפיו, ויתרה מכך, להיות בעל חזון, ואם תוכל להישמע לחלוטין לדברים אלה ולא להפעיל שום בחירה שלך, הרי שתיכבש. ודברים אלה הם שיכבשו אותך. מדוע איבדה האנושות את העדות? מפני שלאיש אין אמונה באלוהים ואיש אינו מחזיק עוד את אלוהים בלבו. כיבוש האנושות פירושו לגרום לבני האדם לשקם את האמונה הזו. בני אדם נוטים תמיד אל העולם, יש בלבם תקוות רבות מדי, הם חפצים בדברים רבים מדי לעתידם, ויש להם דרישות מוגזמות רבות מדי. הם חושבים תמיד על בשרם ומתכננים למענו, ולעולם אינם מעוניינים לחפש את דרך האמונה באלוהים. לבם נלכד בידי השטן, הם איבדו את יראתם כלפי אלוהים, והם מקדישים את לבם לשטן. אך האדם נברא על ידי אלוהים. כך, איבד האדם את העדות, כלומר, איבד את כבודו של אלוהים. מטרת כיבושה של האנושות היא לתפוס מחדש את כבוד יראתו של האדם כלפי אלוהים.
מתוך 'האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'

קטעים נבחרים מתוך ארבע האמירות של דבר האל על 'תעלומת ההתגלמות'

1. בעידן החסד, יוחנן סלל את הדרך לישוע. הוא לא יכול היה לעשות את עבודתו של אלוהים עצמו ורק מילא את חובתו של אדם. על אף שיוחנן היה מבשרו של האדון, הוא לא יכול היה לייצג את אלוהים. הוא היה רק אדם שרוח הקודש השתמשה בו. לאחר הטבלת ישוע, "ירדה עליו רוח קודש ותבוא אליו כיונה". לאחר מכן הוא החל בעבודתו, כלומר לבצע את כהונת המשיח. זו הסיבה לכך שהוא אימץ את זהותו של אלוהים, מכיוון שהוא נבע מאלוהים. אין זה משנה מה הייתה צורת אמונתו קודם לכן – אולי היא הייתה חלשה לעתים או חזקה לעתים – אלה היו כל חייו האנושיים הרגילים לפני שהוא ביצע את כהונתו. לאחר שהוא הוטבל (נמשח), מיד היו עמו עוצמתו וכבודו של אלוהים, ולכן הוא החל לבצע את כהונתו. הוא יכול היה לבצע אותות ומופתים ולעשות נסים, היו לו עוצמה וסמכות, מכיוון שהוא עבד ישירות מטעם אלוהים עצמו. הוא עשה את עבודתה של רוח הקודש במקומה וביטא את קולה של רוח הקודש. לפיכך, הוא היה אלוהים עצמו. אין על כך עוררין. רוח הקודש השתמשה ביוחנן. הוא לא יכול היה לייצג את אלוהים והוא לא היה מסוגל לייצג את אלוהים. אילו הוא היה רוצה לעשות זאת, רוח הקודש לא הייתה מתירה זאת, מכיוון שהוא לא יכול היה לעשות את העבודה שאלוהים עצמו התכוון לבצע. אולי היה בו הרבה מרצון האדם או שהיה דבר מה סוטה בו. הוא לא יכול היה לייצג ישירות את אלוהים בשום אופן. שגיאותיו וטעותו ייצגו רק אותו עצמו, אך עבודתו ייצגה את רוח הקודש. עם זאת, אי אפשר לומר שכל כולו ייצג את אלוהים. האם הסטייה והטעות שלו היו יכולות גם הן לייצג את אלוהים? טעות בייצוג האדם היא דבר רגיל, אך אילו הוא סטה בייצוג האל, הייתה זו המטת חרפה על אלוהים, הלא כן? היה זה חילול קודש נגד רוח הקודש, הלא כן? רוח הקודש לא מאפשרת לאדם לעמוד במקום אלוהים על פי רצונו, גם אם אחרים מרוממים אותו. אם הוא לא אלוהים, הוא לא יוכל להישאר לעמוד בסוף. רוח הקודש לא מאפשרת לאדם לייצג את אלוהים כאוות נפשו! לדוגמה, רוח הקודש נשאה עדות על יוחנן ואף חשפה שהוא האיש שיסלול את הדרך לישוע, אך העבודה שרוח הקודש עשתה בו הייתה מדודה היטב. כל מה שיוחנן התבקש לעשות הוא להיות סולל הדרך לישוע – להכין לו את הדרך. במילים אחרות, רוח הקודש תמכה בעבודתו רק בסלילת הדרך ואפשרה לו לעשות את העבודה הזו בלבד, ולא אחרת. יוחנן ייצג את אליהו, הנביא שסלל את הדרך. רוח הקודש תמכה בכך. כל עוד העבודה הייתה סלילת הדרך, רוח הקודש תמכה בה. אולם אילו הוא טען שהוא אלוהים עצמו שבא לסיים את עבודת הגאולה, היה על רוח הקודש להטיל עליו משמעת. תהיה עבודתו של יוחנן חשובה ככל שתהיה, וגם אם רוח הקודש תמכה בה, עבודתו נותרה בגבולות מסוימים. נכון שרוח הקודש תמכה בעבודתו, אך העוצמה שניתנה לו באותה עת הייתה מוגבלת לסלילת הדרך. הוא לא יכול היה לעשות שום עבודה אחרת כלל, משום שהוא היה רק יוחנן שסלל את הדרך, ולא ישוע. לפיכך, לעדותה של רוח הקודש יש חשיבות מרכזית, אך לעבודה שרוח הקודש מתירה לאדם לעשות יש חשיבות מכרעת עוד יותר.

מתוך 'תעלומת ההתגלמות (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'

להסיר את הכישוף | האם ציות לכמרים ולבכירים זהה לציות לאלוהים?

אלוהים מעיד באופן אישי על כל אדם שהוא ממנה או עושה בו שימוש. לכל הפחות, הם מקבלים את אישור עבודתה של רוח הקודש, מציגים את פירות עבודתה של רוח הקודש, ויכולים לסייע לאנשים שנבחרו על ידי אלוהים לקבל את אמצעי החיים והדרכה אמיתית. מכיוון שאלוהים צודק וקדוש, כל מי שהוא ממנה או עושה בו שימוש חייב לנהוג בהתאם לרצון האל. לכל הכמרים והבכירים מהעולם הדתי חסרים דבריו של אלוהים כעדות, וכמו כן חסר להם האישור של עבודתה של רוח הקודש. אם כן, כיצד ייתכן שכמרים ובכירים בעולם הדתי מונו באופן אישי על ידי אלוהים?

הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.

מבחר מתוך ארבעת קטעי דבר אלוהים על "לגבי כתבי הקודש"

1. במשך שנים רבות, דרך האמונה המסורתית של בני האדם (של המשיחיות, אחת משלוש הדתות הגדולות בעולם) הייתה לקרוא בכתבי הקודש. עזיבת כתבי הקודש אינה  אמונה באלוהים. עזיבת כתבי הקודש היא פולחן רע וכפירה, ואפילו כשבני האדם קוראים ספרים אחרים, הספרים האלה חייבים להיות בבסיסם פירוש של כתבי הקודש. כלומר אם אתם אומרים שאתם מאמינים באלוהים, עליכם לקרוא בכתבי הקודש, עליכם לאכול ולשתות מכתבי הקודש, ומחוץ לכתבי הקודש אסור לכם לעבוד אף ספר שלא נוגע לכתבי הקודש. אם תעשו זאת, תבגדו באלוהים. מאז תחילת קיומם של כתבי הקודש, אמונת בני האדם באלוהים הייתה האמונה בכתבי הקודש. במקום לומר שבני אדם מאמינים באלוהים, מוטב לומר שהם מאמינים בכתבי הקודש. במקום לומר שהם התחילו לקרוא בכתבי הקודש, מוטב לומר שהם התחילו להאמין בכתבי הקודש. במקום לומר שהם חזרו אל אלוהים, מוטב יהיה לומר שהם חזרו אל כתבי הקודש. על כן, בני האדם עובדים את כתבי הקודש כאילו הם אלוהים, כאילו הם נשמת אפם וכאילו אם הם היו מאבדים אותם, הם היו מאבדים את חייהם. בני האדם חושבים שכתבי הקודש נעלים בדיוק כמו אלוהים, ויש אפילו כאלה שחושבים שהם נעלים יותר מאלוהים. אם בני האדם נעדרים את עבודתה של רוח הקודש, אם הם לא יכולים להרגיש את אלוהים, הם יכולים להמשיך לחיות, אבל ברגע שהם מאבדים את כתבי הקודש או את הפרקים הידועים והאימרות הידועות מכתבי הקודש, הם כאילו הם מאבדים את חייהם. לכן, ברגע שבני האדם מאמינים באלוהים, הם מתחילים לקרוא בכתבי הקודש וללמוד את כתבי הקודש בעל-פה, וככל שהם מסוגלים ללמוד קטעים רבים יותר מכתבי הקודש בעל-פה, כך הם מוכיחים יותר שהם אוהבים את אלוהים ושאמונתם רבה. בני האדם שקראו בכתבי הקודש ויכולים לספר עליהם לאחרים הם כולם אחים טובים ואחיות טובות. במשך כל השנים האלה, אמונתם של בני האדם ונאמנותם לאלוהים נמדדו על פי המידה שבה הם הבינו את כתבי הקודש. רוב בני האדם פשוט לא מבינים מדוע הם צריכים להאמין באלוהים, לא יודעים איך להאמין באלוהים, ולא עושים דבר מלבד לחפש בעיוורון אחר רמזים לפיענוח פרקים מכתבי הקודש. הם מעולם לא עסקו בצעידה בכיוון עבודתה של רוח הקודש. לכל אורך הדרך, הם לא עשו דבר מלבד ללמוד ולחקור את כתבי הקודש באופן נואש. איש מעולם לא מצא עבודה חדשה יותר של רוח הקודש מחוץ לכתבי הקודש, איש מעולם לא נפרד מכתבי הקודש, ואיש מעולם גם לא העז להיפרד מכתבי הקודש. בני האדם למדו את כתבי הקודש לאורך כל השנים. הם העלו כל כך הרבה הסברים, והשקיעו כל כך הרבה מאמץ. יש להם גם דעות רבות בנוגע לכתבי הקודש, והם מתפלמסים עליהן בלי סוף, ולכן ישנם כיום יותר מאלפיים פלגים דתיים שונים. כולם רוצים למצוא בכתבי הקודש הסברים מיוחדים כלשהם או תעלומות עמוקות יותר. הם רוצים לחקור את כתבי הקודש ולמצוא בהם רקע לעבודתו של יהוה בעם ישראל, או רקע לעבודתו של ישוע ביהודה, או תעלומות נוספות שאיש עוד לא מכיר. גישתם של בני האדם לכתבי הקודש היא גישה של אובססיה ואמונה, ואיש לא יכול להבין לגמרי את הסודות או המהות של כתבי הקודש. משום כך, התוצאה היא שכיום, לבני האדם עדיין יש תחושת קסם בל-תתואר בכל הנוגע לכתבי הקודש. יתרה מזאת, יש להם אובססיה לכתבי הקודש והם מאמינים בהם. כיום, כולם רוצים למצוא בכתבי הקודש את הנבואות על אחרית הימים, ולגלות מכתבי הקודש איזו עבודה אלוהים עושה באחרית הימים ומה הם האותות לבוא אחרית הימים. על כן, הם עובדים את כתבי הקודש בלהט רב יותר, וככל שאחרית הימים מתקרבת, כך הם מקבלים יותר את הנבואות שבכתבי הקודש, ובמיוחד את אלה על אחרית הימים. יש להם כזו אמונה עיוורת בכתבי הקודש וכזה אמון בכתבי הקודש שהם לא רוצים כלל לחפש את עבודתה של רוח הקודש. בתפיסותיהם של בני האדם, הם חושבים שרק כתבי הקודש יכולים להביא לעבודתה של רוח הקודש, שרק בכתבי הקודש אפשר למצוא את עקבותיו של אלוהים, שרק בכתבי הקודש מסתתרות התעלומות של עבודתו של אלוהים. בני האדם מאמינים שרק כתבי הקודש – ולא אף ספר אחר או אף בן אדם – יכולים להבהיר הכל על אלוהים ועל כלל עבודתו, שכתבי הקודש יכולים להביא את עבודת השמיים לארץ, ושכתבי הקודש יכולים גם לפתוח וגם לחתום את העידנים. משום התפיסות האלה, בני האדם לא ממהרים לחפש את עבודתה של רוח הקודש. לכן, בלי קשר לאופן שבו כתבי הקודש עזרו לבני האדם בעבר, הם הפכו למכשול לעבודה הנוכחית של אלוהים. ללא כתבי הקודש, בני האדם יכולים לחפש את עקבותיו של אלוהים בכל מקום, אך כיום, עקבותיו כביכול מוגבלים לכתבי הקודש. לכן הרחבת עבודתו הנוכחית הפכה קשה כפליים, והפכה למאבק ללא סוף. כל זאת משום הפרקים הידועים והאמרות הידועות מכתבי הקודש, ומשום הנבואות השונות בכתבי הקודש. כתבי הקודש הפכו לאליל בדעתם של בני האדם – הם הפכו לחידה במוחם. בני האדם פשוט לא מסוגלים להאמין שאלוהים יכול לעבוד במנותק מכתבי הקודש, הם לא מסוגלים להאמין שבני אדם יכולים למצוא את אלוהים מחוץ לכתבי הקודש, וקל וחומר שהם לא יכולים להאמין שאלוהים יכול להיפרד מכתבי הקודש במהלך עבודתו הסופית ולהתחיל מחדש. זו מחשבה שלא תעלה על הדעת עבור בני האדם – הם לא יכולים להאמין בכך והם גם לא יכולים לדמיין זאת. כתבי הקודש הפכו למכשול גדול עבור בני האדם לקבלת עבודתו החדשה של אלוהים, והם מקשים על הרחבת העבודה החדשה הזו.

מי שטבעו אינו משתנה צורר את אלוהים

לאחר כמה אלפי שנות שחיתות, נעשה האדם אדיש וקהה חושים ונעשה לשד המתנגד לאלוהים, עד כדי כך שמרדנותו של האדם כלפי אלוהים תועדה בספרי ההיסטוריה, ואפילו האדם עצמו לא מסוגל לתת דין וחשבון מלאים על התנהגותו המרדנית. זאת משום שהשטן השחית את האדם עד עמקי נשמתו והוביל את האדם הרחק מדרך הישר, עד כדי כך שהאדם לא יודע לאן לפנות. גם היום, האדם עודנו בוגד באלוהים: כשהאדם רואה את אלוהים, הוא בוגד בו, וכשהוא לא יכול לראות את אלוהים, גם אז הוא בוגד בו. יש גם מי שלאחר שהיה עד לקללות אלוהים ולחרון אפו, בכל זאת בוגד בו. לכן אני אומר שההיגיון של האדם איבד את תפקידו המקורי, ושגם מצפונו של האדם איבד את תפקידו המקורי. האדם שאני מביט בו הוא חיה בדמות אדם – הוא נחש ארסי – ולא משנה כמה הוא מנסה להיראות מעורר רחמים אל מול עיני, לעולם לא אהיה רחמן כלפיו, מפני שאין לאדם יכולת הבחנה בין שחור ללבן ובין אמת לשקר. הגיון האדם נעשה כה אטום, אך הוא בכל זאת מבקש לקבל את ברכתי. אנושיותו כה נחותה, אך הוא בכל זאת רוצה להחזיק בריבונות של מלך. על מי הוא יכול למלוך, עם היגיון שכזה? איך הוא יכול לשבת על כס מלכות עם אנושיות כזו? אין ספק שאין לאדם בושה! הוא חדל אישים ויהיר! למי מכם שרוצה לקבל ברכות, אני מציע שימצא תחילה ראי ויתבונן בבבואתו המכוערת – האם יש לכם את מה שנדרש כדי למלוך? האם יש לכם פנים של אדם שיכול לקבל ברכות? לא חל אפילו שינוי קל בטבעכם, ולא הנהגתם שום דבר מן האמת, ובכל זאת אתם מייחלים לעתיד נפלא. אתם משלים את עצמכם! מאחר שהאדם נולד לתוך ארץ כה מזוהמת, החברה פגעה בו אנושות, הוא הושפע ממוסר פיאודלי, ולמד ב"מוסדות להשכלה גבוהה." החשיבה הנחשלת, המוסר המושחת, ההשקפה הנבזית על החיים, הפילוסופיה הנתעבת, הקיום חסר התוחלת, ואורח חייכם ומנהגיכם המושחתים – כל הדברים האלה פלשו באופן חמור לתוך לבו של האדם, חתרו תחת מצפונו והתקיפו אותו באופן חמור. כתוצאה מכך, האדם מרוחק עוד יותר מאלוהים ומתנגד לו עוד יותר. טבע האדם הולך ונעשה מרושע יותר מיום ליום, ואין ולו אדם אחד שיוותר מרצון על שום דבר למען אלוהים, אין ולו אדם אחד שיישמע לאלוהים מרצון, ויתרה מזאת, אין ולו אדם אחד שישאף מרצונו להופעת אלוהים. במקום זאת, בתחומו של השטן, האדם לא עושה דבר מלבד לחפש הנאות, והוא נכנע לשחיתות הבשר בארץ הרפש. גם כשאלה שחיים בחשיכה שומעים את האמת, לא עולה בדעתם להנהיג אותה, והם לא שואפים לחפש את אלוהים גם אם הם חזו בהופעתו. כיצד יכול להיות לאנושות כה מושחתת סיכוי כלשהו לישועה? כיצד יכולה אנושות כה מנוונת לחיות באור?

להסיר את הכישוף | ‘האם הכמרים והבכירים של העולם הדתי מונו באמת על ידי אלוהים?’

אלוהים מעיד באופן אישי על כל אדם שהוא ממנה או עושה בו שימוש. לכל הפחות, הם מקבלים את אישור עבודתה של רוח הקודש, מציגים את פירות עבודתה של רוח הקודש, ויכולים לסייע לאנשים שנבחרו על ידי אלוהים לקבל את אמצעי החיים והדרכה אמיתית. מכיוון שאלוהים צודק וקדוש, כל מי שהוא ממנה או עושה בו שימוש חייב לנהוג בהתאם לרצון האל. לכל הכמרים והבכירים מהעולם הדתי חסרים דבריו של אלוהים כעדות, וכמו כן חסר להם האישור של עבודתה של רוח הקודש. אם כן, כיצד ייתכן שכמרים ובכירים בעולם הדתי מונו באופן אישי על ידי אלוהים?

הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.

כנסיית האל הכול יכול | האם התעוררתם לחיים?

אחרי שתביאו לידי ביטוי אנושיות רגילה ותהפכו למושלמים, אף על פי שלא תהיו מסוגלים להתנבא או לדבר על תעלומות, תביאו לידי ביטוי צלם של בן אנוש ותחשפו אותו. אלוהים ברא את האדם, ולאחר מכן השטן השחית את האדם, וההשחתה הזו הפכה את בני האדם לגוויות. על כן, אחרי שתשתנו, תהיו שונים מהגוויות האלה. דברי האל הם אלה שמעניקים חיים לרוחותיהם של בני האדם וגורמים להן להיוולד מחדש, וכשרוחותיהם בני האדם ייוולדו מחדש, הם יתעוררו לחיים. המילה "גוויות" מתייחסת לגופות ללא רוח, לבני אדם שרוחם מתה. כשרוחותיהם של בני האדם מקבלות חיים, הן מתעוררות לחיים. הקדושים שדיברנו עליהם קודם, מתייחסים לבני האדם שהתעוררו לחיים, בני האדם שהיו נתונים להשפעתו של השטן אבל הביסו את השטן. העם הנבחר בסין סבל מהרדיפות האכזריות וחסרות האנושיות ומהתכסיסים של התנין הגדול האדום כאש, וכתוצאה מכך, נפשם של בני העם הייתה הרוסה והם איבדו כל אומץ לחיות. לפיכך, התעוררות רוחותיהם חייבת להתחיל ממהותם: על רוחם להתעורר בתוך מהותם, לאט-לאט. כשיבוא יום שבו הם יתעוררו לחיים, לא יהיו עוד משוכות, והכל יתקדם על מי מנוחות. כרגע לא ניתן להשיג זאת. רוב האנשים מביאים לידי ביטוי בעיקר אווירה של מוות. הם אפופים בהילה של מוות ויותר מדי דברים חסרים להם. דבריהם של חלק מבני האדם נושאים מוות, מעשיהם נושאים מוות, וכמעט כל מה שהם מביאים לידי ביטוי הוא מוות. אם בני האדם יישאו עדות על אלוהים כיום בפומבי, העבודה הזו לא תצליח, משום שהם עדיין לא התעוררו לגמרי לחיים, ומשום שיותר מדי מכם מתים. כיום, יש כאלה ששואלים מדוע אלוהים לא עושה אותות ומופתים כדי להפיץ במהרה את עבודתו בקרב אומות הגויים. בני אדם מתים לא יכולים לשאת עדות על אלוהים. בני אדם חיים יכולים לעשות זאת, אך רוב בני האדם כיום מתים. יותר מדי בני אדם חיים בכלוב של מוות. הם נתונים להשפעתו של השטן ולא מסוגלים לנצח – על כן, איך הם יוכלו לשאת עדות על אלוהים? איך הם יוכלו להפיץ את עבודת הבשורה?

בני האדם שאוהבים את אלוהים יחיו לאורו לנצח

מהותה של האמונה באלוהים בקרב רוב בני האדם היא הכרה דתית: רוב בני האדם לא מסוגלים לאהוב את אלוהים ויכולים רק ללכת בעקבותיו כמו רובוטים, ללא יכולת לכמוה לאלוהים באמת או להעריץ אותו באמת. הם בסך הכל הולכים בעקבותיו בדממה. בני אדם רבים מאמינים באלוהים, אך רק מעטים מאוד אוהבים את אלוהים. בני האדם יראים את אלוהים מפני שהם פוחדים מאסון, או שהם מעריצים את אלוהים משום שהוא רם ונישא – אך ביראתם ובהערצתם אין אהבה אמיתית או כמיהה אמיתית. בחוויותיהם הם מחפשים את פרטי הפרטים של האמת או תעלומות חסרות חשיבות. רוב בני האדם רק הולכים בעקבות אלוהים, הם דגים במים עכורים רק כדי לקבל ברכות. הם לא מחפשים את האמת ולא נשמעים לאלוהים באמת כדי לקבל את ברכותיו. חיי האמונה באלוהים של כל בני האדם הם חסרי משמעות – אין להם ערך והם כוללים את שיקוליהם ועיסוקיהם האישיים. הם לא מאמינים באלוהים כדי לאהוב את אלוהים, אלא כדי לקבל את ברכתו. בני אדם רבים פועלים כאוות נפשם, עושים ככל העולה על רוחם ולעולם לא מביאים בחשבון את ענייניו של אלוהים או שואלים את עצמם אם מעשיהם הם על פי רצון אלוהים. בני אדם כאלה אפילו לא יכולים להגיע לאמונה אמיתית, וקל וחומר שהם לא יכולים להגיע לאהבת אלוהים. האדם לא רק צריך להאמין במהותו של אלוהים – עליו לאהוב אותה. אולם רבים מאלה שמאמינים באלוהים לא מסוגלים לגלות את "הסוד." בני האדם לא מעזים לאהוב את אלוהים, וגם לא מנסים לאהוב אותו. הם מעולם לא גילו שיש כל כך הרבה לאהוב באלוהים – הם מעולם לא גילו שאלוהים הוא האל שאוהב את האדם ושהוא האל שהאדם נועד לאהוב. חביבותו של אלוהים מתבטאת בעבודתו: רק כשבני האדם חווים את עבודתו של אלוהים הם מגלים את חביבותו; רק בחוויותיהם בפועל יכולים בני האדם להעריך את חביבותו של אלוהים, ומבלי לראות זאת בחיים האמיתיים, איש לא יכול לגלות את חביבותו של אלוהים. יש כל כך הרבה לאהוב באלוהים, אך ללא מגע עם אלוהים, בני האדם לא מסוגלים לגלות זאת. כלומר, אילו אלוהים לא התגלם כבשר ודם, בני האדם לא היו מסוגלים לבוא איתו במגע באמת, ואם הם לא היו יכולים לבוא איתו במגע בפועל, הם לא היו יכולים גם לחוות את עבודתו, וכך אהבת האל שלהם הייתה מוכתמת בכזבים ובדמיונות. אהבת אלוהים שבשמיים היא לא מוחשית כמו אהבת אלוהים שבארץ, משום שמה שבני האדם יודעים על אלוהים שבשמיים מבוסס על דמיונותיהם יותר מאשר על מה שראו במו עיניהם ומה שחוו באופן אישי. כשאלוהים יורד ארצה, אנשים יכולים לחזות במעשיו בפועל ובחביבותו, והם יכולים לראות את כל טבעו המעשי והרגיל, וכל הדברים האלה אמיתיים פי כמה וכמה מהכרת האל שבשמיים. בלי קשר למספר בני האדם האוהבים את אלוהים שבשמיים, אין שום דבר אמיתי באהבה הזו, והיא מלאה רעיונות אנושיים. גם אם אהבתם לאלוהים שבארץ מעטה מאוד, זוהי אהבה אמיתית. אפילו אם היא מעטה מאוד, היא אמיתית. אלוהים גורם לבני אדם להכיר אותו באמצעות עבודה אמיתית, ובאמצעות ההכרה הזו הוא זוכה לאהבתם. הדבר דומה למקרה של פטרוס: אלמלא חי לצד ישוע, היה זה בלתי-אפשרי עבורו להעריץ את ישוע. כך, גם נאמנותו לישוע התבססה על המגע שלו עם ישוע. כדי שהאדם יאהב את אלוהים, אלוהים ירד אל האדם וחי בקרב בני האדם, וכל מה שהוא גורם לאדם לראות ולחוות הוא המציאות של אלוהים.

כנסיית האל הכול יכול | כיצד פטרוס הכיר את ישוע

במהלך הזמן שפטרוס העביר במחיצתו של ישוע, הוא ראה תכונות נעימות רבות בישוע, היבטים רבים הראויים לחיקוי והיבטים רבים שהעניקו לו כוח. אף שפטרוס ראה בישוע את ישותו של אלוהים במובנים רבים, וראה סגולות אהובות רבות, בתחילה הוא לא הכיר את ישוע. פטרוס החל להיות חסיד של ישוע בגיל 20 והמשיך להיות חסיד שלו במשך שש שנים. במהלך הזמן הזה, הוא כלל לא הכיר את ישוע, אך היה נכון להיות חסיד שלו רק מעצם הערצתו אליו. כשישוע קרא לו לראשונה על חופי ים כינרת, הוא שאל: "שמעון בר-יונה, האם תהיה חסיד שלי?" פטרוס אמר: "חייב אני להיות חסיד של שליחו של האב שבשמים. חייב אני להכיר באדם שרוח הקודש בחרה בו. אהיה חסיד שלך." בזמנו שמע פטרוס על אדם בשם ישוע, גדול הנביאים, בנו האהוב של אלוהים, ופטרוס ייחל תמיד למצוא אותו וקיווה להזדמנות לפגוש בו (משום שכך רוח הקודש הובילה אותו). אף שמעולם לא ראה אותו ורק שמע עליו שמועות, אט-אט התפתחה כמיהה והערצה לישוע בלבו, ולא פעם ייחל שיום אחד יראה את זיו פניו של ישוע. ומדוע ישוע בא לפגוש בפטרוס? גם הוא שמע על אדם בשם פטרוס, ולא הייתה זו רוח הקודש שהנחתה אותו: "לך אל ים כינרת, שם יש איש אחד ששמו שמעון בר-יונה." ישוע שמע מישהו אומר שיש איש אחד בשם שמעון בר-יונה וכי אנשים שמעו את דרשתו, שגם הוא הטיף את בשורת מלכות השמים, וכי כל מי ששמע אותו התרגש עד בכי. למשמע הדברים האלה, בא ישוע בעקבות האדם הזה ונסע אל ים כינרת. אז פטרוס קיבל את קריאתו של ישוע להיות חסיד שלו.

רק אלו שמכירים את אלוהים יכולים לשמש עדות לאלוהים

זהו חוק שמיימי ועיקרון ארצי להאמין באלוהים ולהכירו, והיום – בעידן שבו אלוהים המתגלם בבשר ודם מוציא לפועל את עבודתו באופן אישי – זהו זמן טוב במיוחד להכיר את אלוהים. ריצוי אלוהים מושג רק על ידי הבנת רצונו של אלוהים, וכדי להבין את רצון אלוהים הכרחי להכיר את אלוהים. ידע זה אודות אלוהים הוא החזון שכל המאמינים באלוהים צריכים לאמץ; זהו הבסיס של אמונת האדם באלוהים. אם אין לבני האדם ידע זה, אזי אמונתם באלוהים מעורפלת ומסתמכת על תיאוריה ריקה מתוכן. על אף שאנשים כאלה מחליטים להיות חסידי אלוהים, הם אינם משיגים דבר על ידי כך. כל אלו שנוהגים כך ואינם משיגים דבר, הם האנשים שבקושי עושים את המינימום הנדרש, והם אלו שיושמדו. לא חשוב איזה שלב בעבודתו של אלוהים אתם חווים, צריך להיות לכם חזון אדיר. ללא חזון כזה יהיה לכם קשה לקבל כל אחד מהשלבים של עבודתו החדשה של אלוהים, שכן בני האדם אינם מסוגלים לדמיין לעצמם את העבודה החדשה של אלוהים – זה מעבר לתפיסתם. לכן, בלי רועה שידאג לבני האדם, בלי רועה שישתף אותם בחזון, בני האדם אינם מסוגלים לתפוס את העבודה החדשה הזו של אלוהים. אם בני האדם לא מסוגלים לקבל את החזון, אז הם אינם מסוגלים לקבל את העבודה החדשה של אלוהים, ואם בני האדם לא מסוגלים להישמע לעבודתו החדשה של אלוהים, אזי הם לא מסוגלים להבין את רצון אלוהים, ומכאן שהידע שלהם אודות אלוהים מסתכם בשום דבר. לפני שבני האדם מוציאים לפועל את דברי אלוהים, הם חייבים להכיר את דברי אלוהים, לאמור, להבין את רצון אלוהים; רק כך יהיה ניתן להוציא לפועל את דברי אלוהים בצורה מדויקת וכלבבו של אלוהים. כל מי שתר אחרי האמת צריך לדעת זאת, וכל מי שמנסה להכיר את אלוהים חייב לחוות את התהליך הזה. תהליך הכרת דברי אלוהים הוא תהליך הכרת אלוהים, וכן תהליך הכרת עבודתו של אלוהים. מכאן שידיעת החזון אינה מסתכמת רק בהכרת האנושיות של אלוהים המתגלם בבשר ודם, אלא היא גם כוללות את הכרת דברי אלוהים ועבודתו. בעזרת דברי אלוהים בני האדם לומדים להבין את רצונו של אלוהים, ומעבודתו של אלוהים הם לומדים להכיר את טבע אלוהים ואת אשר אלוהים הינו. האמונה באלוהים היא השלב הראשון בהכרת אלוהים. התהליך שבו מתקדמים מהאמונה הראשונית באלוהים לאמונה העמוקה ביותר באלוהים הוא תהליך הכרת אלוהים ותהליך חוויית עבודתו של אלוהים. אם אתם רק מאמינים באלוהים לשם האמונה באלוהים, ואינכם מאמינים באלוהים במטרה להכיר את אלוהים, אזי אמונתכם אינה מציאותית ואינה יכולה להיעשות לאמונה טהורה – אין בכך ספק. אם במהלך תהליך חוויית אלוהים בני האדם לומדים בהדרגה להכיר את אלוהים, אז טבעם ישתנה בהדרגה ואמונתם תיעשה יותר ויותר אמיתית. בצורה זו, כאשר בני האדם נוחלים הצלחה באמונתם באלוהים, הם יזכו לחלוטין באלוהים. אלוהים טרח כה רבות על מנת להתגלם שנית בבשר ולהוציא לפועל את עבודתו באופן אישי, כדי שבני האדם יוכלו להכיר אותו ולראות אותו. הכרת אלוהים[א] היא התוצאה האחרונה שיש להשיג בסוף עבודתו של אלוהים; זו הדרישה האחרונה של אלוהים מהאנושות. אלוהים עושה זאת לשם עדותו האחרונה, וכן כדי שבני האדם סוף סוף יסגדו לו בשלמות. רק באמצעות הכרת אלוהים בני אדם יכולים לאהוב את אלוהים, וכדי לאהוב את אלוהים בני האדם חייבים להכיר את אלוהים. לא חשוב מה בני אדם מחפשים להשיג או כיצד הם עושים זאת, עליהם ללמוד להכיר את אלוהים. רק בדרך הזו בני האדם יכולים להשביע את רצון לבו של אלוהים. רק על ידי הכרת אלוהים בני האדם באמת יכולים להאמין באלוהים, ורק על ידי הכרת אלוהים בני האדם יכולים באמת לרחוש כבוד לאלוהים ולהישמע לו. אלו שלא מכירים את אלוהים, לעולם לא יוכלו באמת להישמע לו ולרחוש לו כבוד. הכרת אלוהים כוללת את הכרת טבעו של אלוהים ואשר אלוהים הינו, וכן את הבנת רצונו. עם זאת, לא חשוב באיזה היבט של הכרת אלוהים מדובר, כולם דורשים מבני האדם לשלם מחיר, וכן שיהיו מוכנים להישמע, אחרת שום אדם לא יוכל להיוותר נאמן לאלוהים עד הסוף. עבודתו של אלוהים כלל אינה עולה בקנה אחד עם תפיסותיהם של בני האדם. טבע אלוהים ואשר אלוהים הינו אף הם קשים מדי להבנה על ידי בני האדם, וכל הדברים שאלוהים אומר ועושה גם הם בלתי ניתנים לתפיסה על ידי בני האדם. אם בני האדם רוצים להיות חסידי אלוהים, אך אינם מוכנים להישמע לאלוהים, אזי הם לא ישיגו דבר. מבריאת העולם ועד היום אלוהים הוציא לפועל עבודה רבה אשר הינה מעבר לתפיסתם של בני האדם ואשר בני האדם מתקשים לקבלה, כמו כן הוא אמר דברים רבים שמקשים על תיקון תפיסותיהם של בני האדם. אולם, הוא מעולם לא חדל מעבודתו משום שלבני האדם יש קשיים רבים מדי; הוא המשיך בעבודתו ובאמירת דבריו, ועל אף ש"לוחמים" רבים הרימו ידיים, הוא עדיין מוציא לפועל את עבודתו וממשיך לבחור קבוצות של אנשים אשר מוכנים להישמע לעבודתו החדשה. הוא לא מרחם על "הגיבורים" הכושלים הללו, אלא במקום זאת, מוקיר את האנשים שמקבלים את עבודתו ודבריו החדשים. אך לשם מה הוא פועל בצורה כזו, צעד אחר צעד? מדוע הוא כל הזמן בוחר ומנפה אנשים? מדוע הוא תמיד משתמש בשיטות כאלה? מטרת עבודתו היא שבני האדם יכירו אותו וכך ייפלו בנחלתו. עיקרון עבודתו הוא לעבוד על האנשים שמסוגלים להישמע לעבודה שהוא מוציא לפועל בימים אלו, ולא לעבוד על האנשים שנשמעים לעבודתו הישנה אך מתנגדים לעבודתו הנוכחית. זו הסיבה העיקרית לכך שהוא ניפה אנשים כה רבים.

כנסיית האל הכול יכול | דיון קצר על "מלכות אלף השנים הגיעה"

איך אתם רואים את חזון "מלכות אלף השנים"? יש כאלה שחושבים הרבה על הנושא ואומרים שמלכות אלף השנים תימשך בעולם אלף שנים. אם כך, אם חברי הכנסייה המבוגרים לא נשואים, האם הם חייבים להתחתן? למשפחה שלי אין כסף – האם אני צריך להתחיל הרוויח כסף? ... מהי מלכות אלף השנים? האם אתם יודעים? בני האדם קשי תפיסה והם מאוד מזוככים. למעשה, מלכות אלף השנים עדיין לא הגיעה באופן רשמי. במהלך השלב שבו אלוהים הופך בני אדם למושלמים, מלכות אלף השנים היא בסך הכל עולם בזעיר אלפין. בעת מלכות אלף השנים שעליה מדבר האל, האדם יהפוך למושלם. בעבר נאמר שבני האדם שהם כמו קדושים ואשר עומדים איתן בארץ סינים. רק כשבני האדם יעשו למושלמים – כשהם יהפכו לקדושים שאלוהים מדבר עליהם – תגיע מלכות אלף השנים. כשאלוהים הופך בני אדם למושלמים, הוא מטהר אותם, וככל שהם יותר טהורים, כך הם הופכים יותר מושלמים בידי אלוהים. כאשר הטומאה, המרדנות, ההתנגדות וכל הדברים של הבשר ודם בתוככם יסולקו וכשתטוהרו, אלוהים יאהב אתכם (ובמילים אחרות, תהיו קדושים). לאחר שאלוהים יהפוך אתכם למושלמים ותהפכו לקדושים, תהיו במלכות אלף השנים. העידן הנוכחי היא עידן המלכות. בעידן מלכות אלף השנים, בני האדם יהיו תלויים בדבריו של אלוהים כדי לחיות, וכל האומות יאספו תחת שם האל וכולם יבואו לקרוא את דברי האל. בעת הזו יהיו כאלה שיתקשרו, יהיו כאלה שיפקססו... הם ישתמשו בכל האמצעים כדי להגיע אל דברי האל, וגם אתם תהיו תחת דברי האל. כל זה יתרחש לאחר שבני האדם יהפכו למושלמים. כיום, בני האדם הופכים למושלמים ומזוככים והופכים לנאורים, והדברים מכוונים את דרכם. זהו עידן המלכות וזה השלב שבו בני האדם הופכים למושלמים, ואין לכך כל קשר לעידן מלכות אלף השנים. במהלך עידן מלכות אלף השנים, בני האדם כבר יהיו מושלמים וטבעם המושחת כבר יהיה מטוהר. בעת הזו, הדברים שאלוהים אומר יכוונו את בני האדם צעד אחר צעד ויחשפו את מסתרי עבודתו של אלוהים מהבריאה ועד היום. דברי האל יספרו לבני האדם על מעשיו בכל עידן ובכל יום – על האופן שבו הוא מכוון את בני האדם מתוך עצמם, על העבודה שהוא עושה במישור הרוחני. הוא יחשוף בפני האדם את הדינמיקה של המישור הרוחני. רק אז תהיה זו באמת עידן הדבר – העידן הנוכחי היא בסך הכל בעולם בזעיר אנפין. אם בני האדם לא יהפכו למושלמים ולא יטוהרו, לא תהיה להם דרך לחיות אלף שנים בעולם ובשרם יירקב באופן בלתי נמנע. אם בני האדם יטוהרו מבפנים, ולא יהיו שייכים יותר לשטן או לבשר והדם, הם ימשיכו לחיות בעולם. בשלב הזה, אתם עדיין קשי תפיסה ואתם חווים רק אהבה כלפי אלוהים ושימוש כעדות עבורו בכל יום שאתם חיים בעולם.

קול של אלוהים | רק אהבת האל היא אמונת אמת באלוהים

כיום, כשאתם רוצים לאהוב את אלוהים ולהכיר אותו, מצד אחד, עליכם לעבור מצוקה וזיכוך, ומצד שני, עליכם לשלם מחיר. אף לקח לא מעמיק כמו הלקח של אהבת האל, ואפשר לומר שהלקח שבני האדם לומדים מחיים שלמים של אמונה הוא איך לאהוב את אלוהים. כלומר, אם אתם מאמינים באלוהים, עליכם לאהוב את אלוהים. אם אתם רק מאמינים באלוהים אך אתם לא אוהבים אותו, ולא הכרתם את אלוהים, ומעולם לא אהבתם את אלוהים אהבת אמת בכל לבכם, הרי שאמונתכם באלוהים חסרת כל תועלת. אם באמונתכם באלוהים, אתם לא אוהבים את אלוהים, הרי שחייכם הם לשווא וכל חייכם הם החיים העלובים ביותר בעולם. אם במשך כל ימי חייכם מעולם לא אהבתם את אלוהים או ריציתם אותו, מה הטעם שאתם חיים? ומה הטעם שאתם מאמינים באלוהים? האין זה מאמץ מבוזבז? כלומר, אם בני האדם אמורים להאמין באלוהים ולאהוב אותו, הרי שעליהם לשלם מחיר. במקום לנסות לנהוג באופן מסוים כלפי חוץ, עליהם לחפש תובנה אמיתית בעומק לבם. אם אתם מתלהבים משירים וריקודים, אבל לא מסוגלים להנהיג את האמת, האם אפשר לומר שאתם אוהבים את אלוהים? אהבת האל דורשת חיפוש של רצון האל בכל. היא דורשת מכם לגשש בעומק לבכם כשמשהו קורה לכם, בניסיון לתפוס את רצון האל, ולהבין מהו רצון האל בנוגע לעניין הזה, מה הוא רוצה שתשיגו וכיצד עליכם להיות מודעים לרצונו. לדוגמה: קורה משהו שמאלץ אתכם לחוות מצוקה. בשלב הזה, עליכם להבין את רצון האל ולהבין כיצד עליכם להיות מודעים לרצונו. אסור לכם לְרַצות את עצמכם. קודם כל, שימו את עצמכם בצד. אין דבר נתעב יותר מהבשר והדם. עליכם לשאוף לְרַצות את אלוהים ועליכם למלא את חובתכם. עם מחשבות כאלה בראשכם, אלוהים יעניק לכם נאורות מיוחדת בנוגע לעניין הזה וגם לבכם ימצא מנוח. כשקורה לכם משהו, בין שהוא גדול או קטן, עליכם לשים את עצמכם בצד ולהתייחס לרצונות הבשר והדם כאלוהים העלובים ביותר. ככל שתְּרַצו יותר את הבשר והדם, כך הם ירשו לעצמם יותר – אם תְּרַצו אותם הפעם, בפעם הבאה הם יבקשו עוד, וככל שהמצב הזה יימשך, כך תאהבו יותר את הבשר והדם. לבשר והדם יש תמיד רצונות ראוותניים, הם תמיד דורשים שתְּרַצו אותם ותשביעו את רצונם בלבכם, בין שבמזון שאתם אוכלים, בבגדים שאתם לובשים, בזעם מתפרץ, בכניעה לחולשותיכם ולעצלותכם... ככל שאתם מְרַצים יותר את הבשר והדם, כך יגדלו רצונותיהם וכך הם יתהוללו יותר, עד למצב שבו הבשר והדם האנושיים מפתחים תפיסות עמוקות עוד יותר וממרים את פיו של אלוהים, מרוממים את עצמם ומטילים ספק בעבודתו של אלוהים. ככל שאתם מְרַצים יותר את הבשר והדם, כך גדלות חולשות הבשר והדם – תמיד תרגישו שאיש לא מזדהה עם חולשותיכם, תמיד תאמינו שאלוהים הרחיק לכת, ותאמרו: "איך יכול אלוהים להיות נוקשה כל כך? למה שלא יקל קצת על בני האדם?" כאשר בני אדם מספקים את בשרם ודמם ומוקירים אותם יותר מדי, הם מוותרים על עצמם. אם אתם אוהבים את אלוהים באמת, ולא מְרַצים את הבשר והדם, אתם תבינו שכל מה שאלוהים עושה הוא נכון כל כך וטוב כל כך, ושהאופן שבו הוא מקלל את מרדנותכם ושופט את היותכם חוטאים הוא מוצדק. יהיו זמנים שבהם אלוהים ייסר אתכם ויטיל עליכם משמעת, ויקים סביבה שתמתן אתכם ותאלץ אתכם לבוא בפניו – ותמיד תרגישו שמעשיו של אלוהים הם נפלאים. לכן תרגישו כאילו אין כאב רב ושאלוהים נהדר כל כך. אם תיכנעו לחולשות הבשר והדם ותאמרו שאלוהים מגזים, תמיד תרגישו כאב ותמיד תהיו מדוכאים. אתם לא תבינו את עבודתו של אלוהים, ויהיה לכם נדמה שאלוהים כלל לא מבין את חולשתו של האדם ולא מודע למצוקת האדם. על כן תרגישו אומללים ובודדים, כאילו נעשתה לכם עוולה גדולה, ובשלב הזה תתחילו להתלונן. ככל שתיכנעו כך לחולשות הבשר והדם, כך תחשבו יותר שאלוהים מגזים, עד שתיקלעו למצב כל כך קשה שתתכחשו לעבודתו של אלוהים ותתחילו להתנגד לאלוהים ולהתמלא במרדנות. לכן עליכם להתמרד בבשר, ולא להיכנע לו: בעלכם, רעייתכם, ילדיכם, עתידכם, נישואיכם, משפחתכם – אף אחד מהם לא חשובים! עליכם לגמור בדעתכם כך: "רק אלוהים נמצא בלבי ועליי לעשות הכל לְרַצות את אלוהים ולא לְרַצות את הבשר והדם". אם תמיד תחזיקו במחשבה הזו בדעתכם, כשתנהיגו את האמת ותשימו את עצמכם בצד, תוכלו לעשות זאת ואף בקלות. מסופר על חקלאי שראה פעם נחש על הדרך שהיה נוקשה מרוב קור. החקלאי הרים אותו והצמיד אותו לחזהו, וכשהנחש חזר לעצמו, הוא הכיש והרג את החקלאי. הבשר והדם האנושיים הוא כמו הנחש: מהות הבשר והדם היא לפגוע בחיי האדם, וכשהבשר והדם משליטים את רצונם, אתם מוותרים על חייכם. הבשר והדם שייכים לשטן. יש בהם רצונות ראוותניים, הם חושבים רק על עצמם, הם רוצים רק ליהנות מנוחות ולהתענג במנוחה – הם מתבוססים בעצלות ובבטלה ואם תְּרַצו אותם מעבר לגבול מסוים, הם ישתלטט עליכם. כלומר, אם תְּרַצו אותם הפעם, בפעם הבאה הם יבקשו עוד. תמיד יש להם רצונות ראוותניים ודרישות חדשות, והם מנצלים את כניעתכם לבשרכם ודמכם כדי לגרום לכם להוקיר אותם אף יותר וליהנות ממה שיש להם להציע – ואם לא תתגברו עליהם, בסופו של דבר תוותרו על עצמכם. השאלות אם תוכלו לזכות בחיים בפני אלוהים ומה תהיה אחריתכם תלויות במרד שלכם בבשר. אלוהים הושיע אתכם ובחר בכם והועיד אתכם, אך אם אתם לא מוכנים לְרַצות אותו כיום, לא מוכנים להנהיג את האמת; לא מוכנים למרוד בבשר בלב האוהב את אלוהים באמת, הרי שבסופו של דבר תהרסו את עצמכם ותסבלו כאב עז. אם תמיד תיכנעו לבשר והדם, עם הזמן השטן יכרסם אתכם מבפנים ויותיר אתכם ללא חיים וללא מגע עם רוח האל, עד שיבוא יום שבו תהיו מלאים בחושך. כשתחיו בחושך, כבר תהיו שבויים בידי השטן, אלוהים כבר לא יהיה בידיכם, ובשלב הזה תתכחשו לקיומו של אלוהים ותנטשו אותו. על כן, אם אתם רוצים לאהוב את אלוהים, עליכם לשלם את המחיר בכאב ולסבול מצוקה. אין צורך בלהט ומצוקה חיצוניים, בקריאה נוספת ובהתרוצצות נוספת. במקום זאת, עליכם לשים בצד את הדברים שבתוככם: את המחשבות הראוותניות והאינטרסים האישיים ואת שיקוליכם, תפיסותיכם ומניעיכם. זה רצון האל.

כנסיית האל הכול יכול | הכל מושג על ידי דבר אלוהים

אלוהים אומר את דבריו ועושה את עבודתו בהתאם לעידנים השונים, ובעידנים שונים, הוא אומר דברים שונים. אלוהים אינו מציית לכללים ואינו חוזר על אותה עבודה, הוא אינו חש נוסטלגיה לדברים שהיו בעבר; הוא אל שתמיד חדש ולעולם אינו ישן, ובכל יום הוא אומר דברים חדשים. עליך לציית למה שיש לציית לו היום; זוהי אחריותו וחובתו של האדם. יש חשיבות מכרעת לכך שהנוהג יתרכז סביב האור הנוכחי ודברי אלוהים בפועל. אלוהים אינו מציית לכללים, ויכול לדבר מנקודות מבט רבות ושונות כדי להביע את חוכמתו וכול-יכולתו. אין זה משנה אם הוא מדבר מנקודת המבט של הרוח, או של האדם, או של הגוף השלישי – אלוהים הוא תמיד אלוהים, ואינך יכול לומר שהוא אינו אלוהים בגלל נקודת המבט האנושית שממנה הוא מדבר. בקרב אנשים מסויימים, הופיעו תפיסות כתוצאה מנקודות המבט השונות שמהן אלוהים מדבר. לאנשים כאלה אין ידע על אלוהים, ואין ידע על עבודתו. אילו אלוהים היה מדבר תמיד מנקודת מבט אחת, האם האדם לא היה קובע כללים ביחס לאלוהים? האם אלוהים יכול לאפשר לאדם לנהוג כך? תהיה אשר תהיה נקודת המבט שממנה אלוהים מדבר, לאלוהים יש כוונות משלו לכל אחד. אילו אלוהים היה מדבר תמיד מנקודת המבט של הרוח, האם היית יכול ליצור עמו קשר? לפיכך, הוא מדבר בגוף שלישי כדי להעניק לך את דבריו ולהנחות אותך אל המציאות. כל דבר שאלוהים עושה הוא הולם. בקצרה, הכל נעשה על ידי אלוהים, ואל לך להטיל בכך ספק. כיוון שהוא אלוהים, אין זה משנה מאיזו נקודת מבט הוא מדבר, הוא עדיין אלוהים. זוהי אמת שאינה משתנה. בכל דרך שבה יעבוד, הוא עדיין אלוהים, ומהותו לא תשתנה! פטרוס אהב את אלוהים כל כך והיה אדם כלבבו של אלוהים, אך אלוהים לא היה לו עד כאדון הבריאה או המשיח, מפני שמהותו של ברוא היא כפי שהיא, ולעולם אינה יכולה להשתנות. בעבודתו, אלוהים אינו מציית לכללים, אלא משתמש בשיטות שונות כדי שעבודתו תהיה יעילה וכדי להגדיל את ידע האדם על אודותיו. כל שיטת עבודה שלו עוזרת לאדם להכירו, ומטרתה לעשות את האדם למושלם. תהיה אשר תהיה שיטת העבודה שבה הוא משתמש, מטרתה של כל אחת מהן היא לבנות את האדם ולעשותו למושלם. אף על פי שאחת משיטותיו נמשכה אולי זמן רב מאוד, מטרתה היתה למתן את אמונת האדם בו. לפיכך, אל לכם להטיל ספק. כל אלה שלבים בעבודתו של אלוהים, ועליכם להישמע להם.

כנסיית האל הכול יכול | עידן המלכות הוא עידן הדבר

בעידן המלכות, אלוהים משתמש בדברו כדי לפתוח בעידן חדש, לשנות את אופן עבודתו, ולבצע את העבודה המיועדת לעידן כולו. זה העיקרון שלפיו אלוהים עובד בעידן הדבר. הוא הפך לבשר ודם כדי לדבר מתוך נקודות מבט שונות, וכדי לאפשר לאדם לראות באמת את אלוהים, שהוא הדבר המופיע בבשר, ואת חוכמתו ומופלאותו. העבודה הזאת נעשית כדי להגשים טוב יותר את המטרות, שהן כיבוש האדם, הפיכת האדם למושלם וסילוק האדם. זה העיקרון שלפיו אלוהים עובד בעידן הדבר. באמצעות הדבר, האדם מתוודע לעבודתו של אלוהים, לטבעו של אלוהים, למהותו של האדם ולמה שעל האדם להיווכח בו. באמצעות הדבר, מושגת כל העבודה שאלוהים רוצה לעשות בעידן הדבר. באמצעות הדבר, האדם מתגלה, מסולק ומועמד בניסיונות. האדם ראה את הדבר, שמע את הדבר וגילה את קיומו של הדבר. כתוצאה מכך, האדם מאמין בקיומו של אלוהים, האדם מאמין בכול יכולתו ובחכמתו של אלוהים, וכן בלבו של אלוהים, שמלא אהבה לאדם, וברצונו להושיע את האדם. על אף שהמילה "דבר" היא פשוטה ושגרתית, הדבר היוצא מפי האל בהתגלמותו כבשר ודם מרעיד את השמיים והארץ. דבר האל משנה מהיסוד את לב האדם, את תפיסותיו ואת טבעו הישן, וכן את מראהו הישן של העולם כולו. לאורך העידנים, רק אלוהים של היום עובד כך, ורק הוא מדבר כך ומושיע כך את האדם. לאחר מכן, הדבר מכוון את האדם בחייו, והדבר רועה את האדם ומקיים אותו. האדם חי בעולמו של הדבר, חי בתוך הקללות והברכות של דבר האל, ויותר מכך, הוא חי תחת המשפט והייסורים של הדבר. הדברים האלה והעבודה הזו נועדו כולם למען ישועתו של האדם, הגשמת רצונו של אלוהים ושינוי מראהו המקורית של עולם הבריאה הישנה. אלוהים ברא את העולם באמצעות הדבר, והוא מושל בבני האדם ברחבי תבל באמצעות הדבר, וכובש ומושיע אותם באמצעות הדבר. לבסוף, הוא ישתמש בדבר כדי לשים קץ לכל העולם הישן. רק אז תושלם לחלוטין תוכנית הניהול. לאורך כל עידן המלכות, אלוהים משתמש בדבר כדי לעשות את עבודתו ולהשיג את תוצאות עבודתו. הוא לא עושה נפלאות או ניסים, אלא פשוט עושה את עבודתו באמצעות הדבר. בזכות הדבר, אלוהים מזין ומקיים את האדם. בזכות הדבר, האדם זוכה בידע ובניסיון אמיתי. האדם בעידן הדבר בהחלט קיבל ברכות יוצאות מן הכלל. האדם לא סובל כלל את מכאובי הבשר, והוא פשוט נהנה מהשפע שמספק דבר האל. הוא לא צריך לחפש דבר או להתקדם הלאה, והוא רואה בקלות את הופעתו של אלוהים, שומע בקלות את אלוהים באופן אישי, מקבל ממנו הכל בקלות ורואה אותו בקלות עושה את עבודתו באופן אישי. האדם בעידני העבר לא היה מסוגל ליהנות מדברים כאלה, ואלה ברכות שהוא מעולם לא יכול היה לקבל.

מי שיישמע לאלוהים באמת ובתמים ייפול לבטח בנחלתו

עבודתה של רוח הקודש משתנה מיום ליום ומעפילה מעלה ומעלה בכל שלב; הגילוי של מחר עולה על הגילוי של היום, בעלייה מתמדת עם כל שלב. כזו היא העבודה שבאמצעותה אלוהים עושה את האדם למושלם. אם האדם אינו מסוגל לעמוד בקצב, הוא עלול להישאר נטוש מאחור בכל רגע. אם אין לאדם לב ממושמע, הרי שהוא לא יכול לפסוע בעקבות אלוהים עד לסוף הדרך. העידן הישן חלף ועכשיו אנחנו בעידן חדש. ובעידן חדש יש לעשות עבודה חדשה. במיוחד בעידן האחרון, שבו אלוהים יעשה את האדם למושלם, אלוהים יבצע עבודה חדשה אפילו מהר יותר מאשר בעבר. לפיכך, ללא לב ממושמע, האדם יתקשה לפסוע בדרכו של אלוהים. אלוהים לא נשמע לכללים והוא לא מתייחס לאף שלב בעבודתו כקבוע ובלתי משתנה. במקום זאת, העבודה שעושה אלוהים מתחדשת ועולה בהתמדה. עבודתו הופכת יותר ויותר מעשית בכל שלב, ויותר ויותר מותאמת לצרכיו הממשיים של האדם. רק לאחר שהאדם חווה עבודה מסוג זה יכול טבעו לעבור את השינוי הסופי. הידע של האדם על החיים צומח מעלה-מעלה, ולפיכך גם עבודתו של אלוהים נמצאת בעלייה מתמדת. רק כך יכול האדם להגיע לשלמות ולהיות כשיר לשימושו של אלוהים. מצד אחד, אלוהים עובד כך כדי לפעול במנוגד ובסתירה לתפיסותיו של האדם, אך מצד שני, עבודתו נועדה להוביל את האדם למצב גבוה יותר ומציאותי יותר, למישור האמונה החזקה ביותר באלוהים, כך שבסופו של דבר מתקיים רצון אלוהים. אלוהים ייטוש את כל אלה שטבעם ממרה ולבם מתנגד בעבודתו זו המהירה ורבת-העוצמה. רק אלה שלבם ממושמע ואשר מוכנים להיות צנועים יתקדמו לסופה של הדרך. בעבודה כזו צריכים כולכם ללמוד להישמע ולשים את תפיסותיכם בצד. יש להתקדם בזהירות בכל שלב. אם אתם חסרי זהירות, לבטח תהפכו לאלה שרוח הקודש מתעבת ודוחה ולאלה שמפריעים את עבודת אלוהים. לפני שלב זה של עבודה, כלליו וחוקיו של האדם היו כה רבים עד שהוא נסחף, וכתוצאה מכך, בני האדם הפכו יהירים ושכחו את מקומם. אלה הן משוכות בדרכו של האדם לקבל את העבודה החדשה של אלוהים והן עוינות את האדם המתחיל להכיר את אלוהים. מסוכן לאדם להיות נעדר משמעת בלבו וחסר כמיהה לאמת. אם אתם נשמעים רק לעבודה ולדברים הפשוטים, ואינכם מסוגלים לקבל דבר עוצמתי או עמוק יותר, הרי שאתם כאלה הדבקים בדרכים הישנות ואינם מסוגלים לעמוד בקצב עבודתה של רוח הקודש. אלוהים עושה עבודה שונה בתקופות שונות. אם תפגינו משמעת רבה בשלב אחד, אך בשלב הבא תהיו פחות ממושמעים או לא ממושמעים בכלל, הרי שאלוהים ייטוש אתכם. אם תעמדו בקצב של אלוהים בעלייתו בשלב הזה, הרי שעליכם להמשיך לעמוד בקצב בעלייתו לשלב הבא. רק בני אדם כאלה הם אלה ששומעים לרוח הקודש. מכיוון שאתם מאמינים באלוהים, עליכם לשמור על משמעת יציבה. אינכם יכולים פשוט להישמע לאלוהים כשמתחשק לכם ולא להישמע לו כשלא מתחשק לכם. משמעת כזו אינה מקובלת על אלוהים. אם אינכם יכולים לעמוד בקצב של העבודה החדשה שבה אני משתף אתכם ואתם ממשיכים להיאחז באמירות קודמות, כיצד תוכל להיות צמיחה בחייכם? בעבודתו של אלוהים, הוא תומך בכם בדבריו. כשאתם שומעים לו ומקבלים את דברו, רוח הקודש לבטח תפעל בתוככם. רוח הקודש פועלת בדיוק כפי שאני מדבר. עשו כדבריי, ורוח הקודש תפעל בתוככם במהירות. אני משחרר אור חדש כדי שתראו אותו וכדי להכניס אתכם באור הנוכחי. עם כניסתכם לאור הזה, רוח הקודש תתחיל מיד לפעול בתוככם. יש שיתמרדו ויאמרו, "אני פשוט לא אעשה כדבריך." אז אני אומר לכם שהגענו עכשיו לסוף הדרך. אתם קמלתם ואין לכם חיים עוד. לכן, כשאתם חווים את שינוי טבעכם, יש חשיבות עליונה לעמוד בקצב של האור הנוכחי. רוח הקודש לא פועלת רק באנשים מסוימים שאלוהים משתמש בהם – היא עושה אפילו מעבר לכך בכנסייה. היא יכולה לפעול בתוך כל אדם. ייתכן שהיא פועלת בתוככם ברגע זה, ולאחר שתרגישו בזאת, היא עשויה לפעול בתוך אדם אחר. דבקו בה; ככל שתדבקו באור הקיים, כך יוכלו חייכם לצמוח. לכו בדרכו של מי שרוח הקודש פועלת בו, יהיה האדם הזה אשר יהיה. חוו חוויה זו דרך חווייתכם ותזכו אף בדברים גבוהים יותר. בכך תראו צמיחה מהירה יותר. זה הנתיב לשלמות האדם והדרך שבה החיים צומחים. הנתיב לשלמות מושג באמצעות הישמעותכם לעבודתה של רוח הקודש. אתם לא יודעים באיזה אדם ישתמש אלוהים כדי לעשות אתכם למושלמים, ולא באמצעות איזה אדם, איזו התרחשות או איזה דבר הוא יפיק עבורכם רווח ויאפשר לכם לזכות בתובנות. אם אתם מסוגלים לעלות על דרך המלך הזו, פירוש הדבר הוא שיש תקווה גדולה שאלוהים יעשה אתכם למושלמים. אם אתם לא מסוגלים לעשות זאת, הדבר מעיד שהעתיד שלכם קודר וחשוך. כשתעלו על דרך המלך, תזכו לגילוי מכל דבר. לא משנה מה תגלה רוח הקודש לאחרים, אם תמשיכו בחווייתכם על סמך הידע שלהם, הוא יהפוך לחייכם ואתם תהיו מסוגלים לתמוך באחרים בזכות החוויה הזו. אלה שתומכים באחרים על ידי חזרה מכאנית על דברים הם חסרי החוויה. עליכם ללמוד למצוא דרך של מימוש, על ידי הבאת הארה ונאורות לאחרים, לפני שתדברו על החוויה והידע האמיתיים שלכם. הדבר יועיל עוד יותר לחייכם. עליכם לחוות את חייכם באופן הזה ולהישמע לכל דברי האל. עליכם לשאוף לדעתו של אלוהים בכל דבר וללמוד לקחים בכל דבר – ליצור צמיחה בחייכם. נוהג כזה מביא לצמיחה המהירה ביותר.

רק מי שמכיר את עבודתו הנוכחית של אלוהים יכול לשרת את אלוהים

כדי לשאת עדות לאלוהים ולבייש את התנין הגדול האדום כאש, אתם זקוקים לעיקרון ולתנאי: בלבכם, עליכם לאהוב את אלוהים ולהיווכח בדברי אלוהים. אם לא תיווכחו בדברי אלוהים, לא תהיה לכם דרך לבייש את השטן. באמצעות הגדילה של חייכם, אתם דוחים את התנין הגדול האדום כאש ומשפילים אותו עד עפר, ורק אז התנין הגדול האדום כאש מבוייש באמת. ככל שאתם מוכנים יותר להנהיג את דברי אלוהים, כך גדולה יותר ההוכחה לאהבתכם כלפי אלוהים ולשנאתכם לתנין הגדול האדום כאש. ככל שאתם נשמעים יותר לדברי אלוהים, כך גדולה יותר ההוכחה להשתוקקותכם לאמת. בני אדם שלא משתוקקים לדברי אלוהים הם בני אדם חסרי חיים. בני אדם כאלה נמצאים מחוץ לדברי אלוהים, והם שייכם לדת. לבני אדם שמאמינים באלוהים באמת יש ידע מעמיק יותר על דברי אלוהים, משום שהם אוכלים ושותים את דברי אלוהים. אם אתם לא משתוקקים לדברי אלוהים, לא תוכלו לאכול ולשתות את דברי אלוהים באמת, ואם אין לכם ידע על דברי אלוהים, אין לכם אמצעים לשאת עדות לאלוהים או להשביע את רצונו.

באמונתכם באלוהים, כיצד עליכם להכיר את אלוהים? עליכם ללמוד להכיר את אלוהים על סמך דבריו של אלוהים ועבודתו הנוכחית, ללא סטייה או טעות, ולפני הכל עליכם להכיר את עבודתו של אלוהים. זו התשתית להכרת אלוהים. כל הטעויות השונות האלה, החסרות קבלה טהורה של דברי אלוהים, הם תפיסות דתיות. זוהי קבלה סוטה ושגויה. המיומנות הגדולה ביותר של מנהיגים דתיים היא להשתמש בדברי אלוהים שהתקבלו בעבר, ולהשוות אותם לדברי אלוהים היום. אם אתם נאחזים בדברים שרוח הקודש האירה בעבר, כשאתם משרתים את אלוהים היום, השירות שלכם יגרום להפרעה, ונוהגכם יהיה מיושן ויהיה טקס דתי בלבד. אם אתם מאמינים שעל מי שמשרת את אלוהים להיות צנוע וסבלני כלפי חוץ... ואם אתם נוהגים לפי ידע כזה היום, הידע הזה הוא תפיסה דתית, והנוהג הזה הפך לעשייה צבועה. המושג "תפיסות דתיות" מתייחס לדברים מיושנים שעבר זמנם (לרבות קבלת הדברים שאמר אלוהים בעבר ואור שחשפה רוח הקודש ישירות), ואם הם מונהגים כיום, הם מהווים הפרעה לעבודתו של אלוהים ואין בהם שום תועלת לאדם. אם האדם לא מסוגל להיטהר מהדברים השייכים לתפיסות דתיות, הם יהפכו למכשול גדול לשירות אלוהים. לבני אדם עם תפיסות דתיות אין דרך לעמוד בקצב שלבי עבודתה של רוח הקודש – הם מתחילים בפיגור של שלב אחד, ואחר כך שניים – כי התפיסות הדתיות האלה גורמות לאדם להיות צדקן ויהיר ביותר. לאלוהים אין נוסטלגיה לדברים שהוא אמר או עשה בעבר ואם הם התיישנו, הוא מבטל אותם. הלא תוכלו להרפות מתפיסותיכם? אם אתם נצמדים לדברים שאלוהים אמר בעבר, האם הדבר מוכיח שאתם מכירים את עבודתו של אלוהים? אם אינכם מסוגלים לקבל את אורה של רוח הקודש היום, ואתם נאחזים במקום זאת באורו של העבר, האם הדבר מוכיח שאתם צועדים בעקבות אלוהים? האם אתם עדיין לא מסוגלים להרפות מתפיסות דתיות? אם כך הדבר, אתם תהפכו למתנגדי אלוהים.

רצון האל | האמונה באלוהים צריכה להתמקד במציאות ולא בטקסים דתיים

כמה מנהגים דתיים אתם מקיימים? כמה פעמים התמרדתם בדבר האל ופניתם לדרך משלכם? כמה פעמים הנהגתם את דבר האל מתוך התחשבות של ממש במשא המוטל עליו ושאפתם למלא את רצונו? הבינו את דבר האל והוציאו אותו לפועל. היו עקרוניים בפעולות ובמעשים שלכם. אין פירוש הדבר לציית לחוקים או לעשות זאת באי-רצון ורק כדי לצאת ידי חובה. פירוש הדבר הוא להנהיג את האמת ולחיות על פי דבר האל. רק נוהג כזה מְרַצה את אלוהים. כל מנהג שמְרַצה את אלוהים אינו חוק אלא הנהגה של האמת.