עליכם להניח בצד את ברכות המעמד ולהבין את רצונו של אלוהים בנוגע לישועת האדם: בעיני האדם, לא ייתכן שצאצאי מואב יושלמו, והם לא כשירים לשם כך. לעומת זאת, לבני דוִד בהחלט יש תקווה, והם בהחלט מסוגלים לעבור השלמה. אם מישהו הוא צאצא של מואב, הוא לא יכול לעבור השלמה. אפילו היום, אתם עדיין לא יודעים מה החשיבות של העבודה שנעשית בקרבכם. עד השלב הנוכחי הזה, אתם עדיין אוחזים בסיכויים העתידיים שלכם בלבכם וממאנים להרפות מהם. לאיש לא אכפת מדוע אלוהים בחר רק בכם – בקבוצה הכי לא ראויה – כמושא לעבודתו כיום. אם כן, האם העבודה הזו מתבצעת באופן שגוי? האם העבודה הזו מהווה טעות רגעית? מדוע אלוהים ירד בדיוק כדי לעבוד בקרבכם, על אף שהוא יודע מזה זמן רב שאתם בני מואב? האם אתם לעולם לא חושבים על כך? האם אלוהים לעולם לא שוקל זאת כשהוא עושה את עבודתו? האם הוא עושה החלטות כאלה של רגע? הוא ידע שאתם צאצאי מואב מלכתחילה, הלא כן? האם אתם יודעים לשקול את הדברים האלה? לאן נעלמו התפיסות שלכם? האם החשיבה הבריאה שלכם איבדה את האיזון? לאן נעלמו התבונה והחוכמה שלכם? האם יכולתכם כה רחבת ידיים עד שאתם לא מתייחסים לעניין כה פעוט? הדעת שלכם רגישה כל כך לדברים כמו הסיכויים העתידיים והגורל שלכם, אך היא קהת ...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה